מצוות הכנסת ספר תורה

ארון הספרים היהודי גדוש ומלא ספרים של חוכמה קדומה ודברי קודש, אך מעל כולם מתנשא בקדושתו ספר התורה. כאשר מסתיימת כתיבתו של ספר תורה חדש, זהו יום חג, יום חשוב ומיוחד. שיאו של היום הזה מתבטא בשני דברים: הדבר הראשון הוא כתיבת האותיות האחרונות שבספר התורה. הדבר השני הוא הכנסת ספר תורה לבית הכנסת.

מצווה לחגוג ולשמוח

סיום כתיבתו של ספר תורה חדש נמשל ללידה מבורכת. הכנסת ספר התורה מזכירה את מתן התורה לעם ישראל ולכן, מצווה היא לחגוג ולשמוח. את השמחה והחגיגות ניתן לקיים בצורה הדומה בכמה מובנים לחג שמחת תורה המתקיים לציון סיום קריאת התורה והתחלתה של קריאה מחדש, בפרשה הראשונה.
את הכנסת ספר התורה נהוג ורצוי לקיים בתהלוכה גדולה וחגיגית. זוהי תהלוכת ספרי תורה שבה נהוג ללבוש בגדים יפים, בגדי שבת וחג ולהביע את השמחה בשירה ובריקוד. בימים עברו, נהוג היה כי תזמורת נגנים תלווה את התהלוכה ותרומם את רוחם של המשתתפים. כיום, מקובל כי בראש התהלוכה ייסע רכב ובו מערכת הגברה טובה וקישוטים ואורות עטורים סמלים מסורתיים ומקודשים. כך ניתן להשמיע מוזיקה יהודית יפה ומרטיטה, שירים המספרים על עם ישראל ותורתו הקדושה.
יש הנוהגים לשלב בתהלוכה לא רק ריקודים ושירים אלא גם לפידים או לשאת פנסים מעוצבים. מדוע מצוות הכנסת ספר תורה מלווה אור או אש? הדבר בא על מנת להזכיר את מעמד הר סיני וציון קבלת התורה. באותם הימים ציינו אורות וברקים את רוח האלוקים והלפידים באים לשחזר את הרגע המכובד הזה בתולדות עם ישראל.

מצוות כתיבת ספר התורה וקבלתו

הכנסת ספר התורה הקדושה לבית הכנסת הינה מעמד המעביר רטט של התקדשות ושמחה בכל לב. זהו רגע של שיא, הממשיך שיא נוסף והוא סיום מצוות כתיבת ספר תורה. מדובר בספר שנתרם לבית הכנסת, לפעמים לכבודו של נפטר שהלך לעולמו, ואשר אנו מצווים לקבלו בשמחה וגיל. יש הנוהגים, בהתקרב התהלוכה לבית הכנסת, להוציא על כפיים גם את ספרי התורה הישנים ולשתף גם אותם בשמחה ובהילולה, בריקודים ובשירה.